נטשנו את מו"ד.
טוב, לפחות חלקנו.
טוב, לפחות אני.
למה? לתת צ'אנס לסגנון משחק אחר, חדש (מבחינתי) ולשיטה אחרת.
כמה צעדים אחורה, למי שלא מכיר או יודע.
אני בן 37, איש תוכנה במקצועי. שיחקתי מו"ד עוד בימים שהיו קופסאות אדומות, כחולות וירוקות. בימים ההם שספרים חדשים של רומח הדרקון היו יוצאים מפס התרגום וכולנו שיחקנו את תניס חצי-אלף, סהר בהיר-להב או את רייסטלין האפל.
לקראת הבגרויות, הצבא ושאר החיים משחקי התפקידים נותרו אי שם כזיכרון רחוק עד שלאחרונה הצטרפתי לקבוצה פעילה של מו"ד 5 וחזרתי לעולם משחקי התפקידים. וכמה שהעולם הזה הדהים אותי.
ראשית, מבוכים ודרקונים, כמי ששיחק מו"ד ומוד"מ (מבוכים ודרקונים מורחב) של שנות התשעים, השתכללה וממש מהנה וכיף לשחק אותה (במו"ד 3, 3.5, פאת'פיינדר או ב-מו"ד 4 לא יצא לי לשחק, אבל אולי זה ישתנה מתשהו [או שלא, כפי שתראו בהמשך]). במקביל ישנם בלוגים נהדרים בעברית כמו משחק בתאוריה ופודקאסטים נהדרים, בינהם על כתפי גמדים המצויין, שגרמו לי להיכנס בחזרה לעולם הנפלא הזה, ולא כאחד שבא רק לגלגל קוביות, כי את זה יש גם במשחקי לוח, אלא בעיקר בא על מנת להיכנס לדמות ולהיות מישהו אחר לזמן קצוב.
לאחר כמה חודשים של משחק כקוסם ואחרכך כפלאדין, נזכרתי בארגז הספרים שנותר משנות נערותי בבוידעם של אמי ולאחר שחפרתי שם מצאתי רק ספר אחד שרכשתי בתחילת שנות ה-2000 יחד עם חבר, שמעולם לא שוחק. המדובר בספר GURPS WWII. גארפס, למי שמכיר, היא שיטה גנרית והספר הספציפי הזה מותאם למשחק במלחמת העולם השנייה. נדהמתי מחדש מעצם הרעיון שמשחקי תפקידים אינם רק חרבות וקסמים ניסיתי למכור את הרעיון לחברי לקבוצה, אך ללא הצלחה. הם העדיפו את הממלכות הנשכחות של מו"ד 5.
בעקבות שיחה עם ערן אבירם מכתפי גמדים, שאם לצתת אותו כי "עולמות פראיים היא ברירת המחדל הגנרית של ימינו." חיפשתי ומצאתי את ספר השיטה להתחלה מהירה. כלכך התלהבתי ממה שקראתי ומהאפשרויות העומדות בפני מי שמכיר את השיטה הזו עד שקניתי את ספר החוקים יחד עם ספר ההרחבה לפנטזיה (אף שרציתי לשחק משהו יותר ריאלי) עוד לפני שבכלל התנסתי בשיטה!
תפסתי ערב אחד שבו לא התקיים סשן מו"ד וכינסתי סביבי שלושה שחקנים.
כל אחד קיבל דמות מוכנה וצללנו אל תוך 1936, בעולמינו אנו אל תוך הרפתקאת פאלפ בג'ונגלים של האמזונס.
זה היה מגניב! זה היה אחר! זה היה צולע, כן, אף אחד מאיתנו לא זכר את החוקים כהלכה, עצרנו כל הזמן בכדי להבין מי נגד מי, אני לא שלטתי בפרטי ההרפתקאה הקטנים, אבל זה היה מ-ע-ו-ל-ה!
מפה לשם, הודעתי על פרישה מקמפיין המו"ד על מנת להתרכז בעולם הזה ונחשפתי למגוון העצום וליכולות ליצור כל דבר שהוא על בסיס אותם החוקים. מצאתי קמפיין פאלפ ארוך טווח בשם Daring Tales of Adventure שבו התחלנו לשחק (2 סשנים בינתיים, סוג של סשנים להתנעה, עם דמויות שהחבר'ה בנו לבד ולא עם הדמויות המוכנות).
כך או כך, על הקמפיין הזה, על הנחייה בכלל, על החיים, היקום וכל השאר - בפרקים הבאים.
עד אז - Savage on!
טוב, לפחות חלקנו.
טוב, לפחות אני.
למה? לתת צ'אנס לסגנון משחק אחר, חדש (מבחינתי) ולשיטה אחרת.
כמה צעדים אחורה, למי שלא מכיר או יודע.
אני בן 37, איש תוכנה במקצועי. שיחקתי מו"ד עוד בימים שהיו קופסאות אדומות, כחולות וירוקות. בימים ההם שספרים חדשים של רומח הדרקון היו יוצאים מפס התרגום וכולנו שיחקנו את תניס חצי-אלף, סהר בהיר-להב או את רייסטלין האפל.
לקראת הבגרויות, הצבא ושאר החיים משחקי התפקידים נותרו אי שם כזיכרון רחוק עד שלאחרונה הצטרפתי לקבוצה פעילה של מו"ד 5 וחזרתי לעולם משחקי התפקידים. וכמה שהעולם הזה הדהים אותי.
ראשית, מבוכים ודרקונים, כמי ששיחק מו"ד ומוד"מ (מבוכים ודרקונים מורחב) של שנות התשעים, השתכללה וממש מהנה וכיף לשחק אותה (במו"ד 3, 3.5, פאת'פיינדר או ב-מו"ד 4 לא יצא לי לשחק, אבל אולי זה ישתנה מתשהו [או שלא, כפי שתראו בהמשך]). במקביל ישנם בלוגים נהדרים בעברית כמו משחק בתאוריה ופודקאסטים נהדרים, בינהם על כתפי גמדים המצויין, שגרמו לי להיכנס בחזרה לעולם הנפלא הזה, ולא כאחד שבא רק לגלגל קוביות, כי את זה יש גם במשחקי לוח, אלא בעיקר בא על מנת להיכנס לדמות ולהיות מישהו אחר לזמן קצוב.
לאחר כמה חודשים של משחק כקוסם ואחרכך כפלאדין, נזכרתי בארגז הספרים שנותר משנות נערותי בבוידעם של אמי ולאחר שחפרתי שם מצאתי רק ספר אחד שרכשתי בתחילת שנות ה-2000 יחד עם חבר, שמעולם לא שוחק. המדובר בספר GURPS WWII. גארפס, למי שמכיר, היא שיטה גנרית והספר הספציפי הזה מותאם למשחק במלחמת העולם השנייה. נדהמתי מחדש מעצם הרעיון שמשחקי תפקידים אינם רק חרבות וקסמים ניסיתי למכור את הרעיון לחברי לקבוצה, אך ללא הצלחה. הם העדיפו את הממלכות הנשכחות של מו"ד 5.
בעקבות שיחה עם ערן אבירם מכתפי גמדים, שאם לצתת אותו כי "עולמות פראיים היא ברירת המחדל הגנרית של ימינו." חיפשתי ומצאתי את ספר השיטה להתחלה מהירה. כלכך התלהבתי ממה שקראתי ומהאפשרויות העומדות בפני מי שמכיר את השיטה הזו עד שקניתי את ספר החוקים יחד עם ספר ההרחבה לפנטזיה (אף שרציתי לשחק משהו יותר ריאלי) עוד לפני שבכלל התנסתי בשיטה!
תפסתי ערב אחד שבו לא התקיים סשן מו"ד וכינסתי סביבי שלושה שחקנים.
כל אחד קיבל דמות מוכנה וצללנו אל תוך 1936, בעולמינו אנו אל תוך הרפתקאת פאלפ בג'ונגלים של האמזונס.
זה היה מגניב! זה היה אחר! זה היה צולע, כן, אף אחד מאיתנו לא זכר את החוקים כהלכה, עצרנו כל הזמן בכדי להבין מי נגד מי, אני לא שלטתי בפרטי ההרפתקאה הקטנים, אבל זה היה מ-ע-ו-ל-ה!
מפה לשם, הודעתי על פרישה מקמפיין המו"ד על מנת להתרכז בעולם הזה ונחשפתי למגוון העצום וליכולות ליצור כל דבר שהוא על בסיס אותם החוקים. מצאתי קמפיין פאלפ ארוך טווח בשם Daring Tales of Adventure שבו התחלנו לשחק (2 סשנים בינתיים, סוג של סשנים להתנעה, עם דמויות שהחבר'ה בנו לבד ולא עם הדמויות המוכנות).
כך או כך, על הקמפיין הזה, על הנחייה בכלל, על החיים, היקום וכל השאר - בפרקים הבאים.
עד אז - Savage on!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה