כשלא הולך אז לא הולך

פגישת מערכת הפאלפ נקבעה למוצ"ש. מגניב! הכנתי עזרים, ומיניאטורות נייר, התבייתתי על מפות ועל סטטיסטיקות במרוצת השבוע והופה - ביום שישי בבוקר הודיע אחד השחקנים שלא יוכל לההגיע עקב מחוייבות משפחתית שקשורה לחג. על פניו אין בעיה, נמשיך את מערכת הפנטזיה הצדדית שלנו ששמורה למשחקים חד פעמיים שכאלה. 

הלכתי אל אתר הבית של פינאקל והורדתי הרפתקאת עמוד אחד שמיועדת לעולם פנטזיה גנרי. רפרפתי עליה בקטנה (אחרי הכל, כמה כבר אפשר לשקוע בספרות כאשר שלושה ילדים בבית ועוד ערב חג פסח...) והודעתי לכולם שהפגישה תתקיים במוזה פנטזית. התאספנו כולם, אחד החבר'ה יצר דמות חדשה, פרגנתי בעליית דרגה והתחלנו לשחק. 

איפה שהוא בחצי שעה אל תוך המשחק הרגשתי שמשהו לא מנגן לי כמו שצריך. דילגתי הרבה בין הטאבלט שהכיל את ההרפתקאה, בין ספר ההרחבה של הפנטזיה לבין ספר החוקים על מנת להזיז את ההרפתקאה קדימה ויוק. שום דבר לא זז. פה המתנה של דקה, שם שקט של שתי דקות והחבר'ה כבר מתחילים לדבר על נושאים אחרים. באסה.

הודעתי להם שאני ממש מצטער אבל אני לא במצב של להנחות משחק. אולי זו חוסר ההכנה, אולי העייפות של החג, אולי... לכו תדעו. כשלא הולך אז לא הולך. 

משחק טליסמן בפעולה. 

כזה דבר כבר מזמן לא קרה לי. תוצאת 18  עם הטלת 3ק6

במקום לפזר את כולם וללכת הביתה, שלף המארח את משחק הקופסא טליסמן שזכור לי אי שם מלפני איזה עשרים שנה ופצחנו בגלגול קוביות והזזת השחקנים על הלוח. האמת? נהנתי. לא כמו משחק תפקידים איכותי וטוב כמו שאנחנו רגילים אלה פשוט להזיז חייל על גבי לוח ולנסות לנצח. עזבו שהתרגום היה מזעזע ("בקבוק מיים", "זד היער", "עושה להטוטים" ועוד ועוד), עזבו שהמכניקה יכולה להיות רקורסיבית לנצח ובשביל לנצח צריך המון מזל בקוביות, אבל הי! לפחות יצא לי 18 בהטלה של 3ק6 (פרטים שוליים שלא גלגלתי דמות במו"ד אלא הייתי צריך להשיג תוצאה נמוכה ככל האפשר...) 

על כל הפנים, לכל הסיפור הזה יש כמה לקחים. 

ראשית - חייבים להיות מוכנים לסשן. אני לא הטיפוס שיכול לאלתר יותר מדי תוך כדי מפגש וצריך עבודת הכנה, לפחות מינימלית על מנת להריץ פגישה מוצלחת. 

שנית - תמיד להכין תוכנית גיבוי. בין אם מדובר בהרפתקאת עמוד אחד עם דמויות מוכנות שמוכנה להרצה מעכשיו לעכשיו, או אפילו משחק לוח מהנה. שכן בסופו של יום - אנחנו באים לשחק עם החברים שלנו, ולפעמים זה לא הכי משנה במה משחקים אלא עם מי...

זהו להפעם, 

ועד הפעם הבאה - הישארו פראיים!